איך מתגברים על פחד מרופא שיניים,
והופכים את הביקור לחוויה חיובית עבור הילד?
השבועות האחרונים היו אצלנו בסימן טיפולי שיניים.
בת העשר זכתה בסתימה הראשונה שלה.
בן השבע זכה בסתימה הראשונה שלו,
(וגם בסתימה השנייה שלו , ובשלישית, וברביעית, ובחמישית ובכלל, מי סופר?!)
ובת הארבע שצרחה צרחות אימה לפני שבכלל ראתה מרפאה,
מחכה בקוצר רוח לאיטום חריצים.
וכשאני אומרת מחכה בקוצר רוח, זה לגמרי, לגמרי, אמיתי.
אז איך הופכים פחד מרופא שיניים לחוויה מעצימה עבור הילד?
זה התחיל בהיסטריה גדולה
התגובה הראשונה לזה שקבעתי תור לכולם לבדיקה אצל רופא שיניים
העלתה אדישות אצל הגדולים ולחץ אדיר אצל הקטנה,
שעבורה זו היתה הפעם הראשונה.
לא פלא שהיא נלחצה, הרי בכל פעם שהיא מתקרבת לממתק,
אנחנו מאיימים עליה אוטומטית, שאם היא תגזים עם ממתקים
ולא תצחצח יהיו לה חורים וניקח אותה לרופא שיניים.
והנה הגיע הדבר הזה שהיא קיבלה עליו כל כך הרבה אזהרות…
והקטנה הסתובבה יומיים בוכה, זועמת, ומבוהלת,
מכריזה ש"לעולם לא, בחיים לא וגם אף פעם, היא פשוט לא הולכת לשום רופאת שיניים וזהו."
נקודת פתיחה לא משהו…
אז מה עושים?
דע את האוייב
מאחר והרופאה לא יכלה לקבל את כל השלושה ביחד,
נאלצתי לקבוע שני תורים שונים.
מה שהתחיל כאילוץ, התגלה כהזדמנות מעולה לערוך לה היכרות לא מחייבת עם המפלצת.
לתור הראשון הלך האמצעי והקטנה רק ליוותה אותו.
למרות שהיא ידעה שהיא לא תבדק, היא עדיין מאוד נבהלה מהסיטואציה,
ובעצם עברה אותה רק דרך חוויית הסתכלות.
את בן השבע שאלתי אם הוא חושב שהוא יצליח לעבור את הבדיקה בקלות,
כי אחותו מאוד מושפעת ממנו, הוא אמר שברור ולקח חסות על הקטנה,
מה שמאוד עזר גם לו להפגין אומץ (מה שנקרא שתי ציפורים בכאפה אחת).
במהלך הבדיקה העברתי לקטנה בלחש תרגום סימולטני:
"את יודעת מה זה? זה כסא שעולה, יורד, מסתובב ונשכב.
ואת יודעת מה זה? זה ברז, וזה שואב רוק וזה צינור אוויר ו…"
בשלב הזה הרופאה כבר איבדה את החיוך הסבלני,
וחיפפה אותנו מחדר הטיפולים. (אולי זה לא היה כל כך בלחש כמו שחשבתי?!)
התחבר למטרה נעלה
התור השני היה כפול לגדולה וגם לקטנה.
"אנחנו צריכות להתייעץ…" אמרתי לקטנה
"ואחר כך תצטרכי להחליט אם את רוצה להיות ראשונה או שנייה"
"רק ראשונה!" קטעה הקטנה את ההתייעצות בהחלטה חד משמעית.
ממש לפני שנכנסנו לטיפול, קיבלתי טלפון מחברה טובה,
עניתי רק כדי להגיד לה שאני לא יכולה לדבר כי אני אצל רופאת השיניים עם הקטנה,
והיא הספיקה להשתתף בצערי ולהגיד שהבת שלה
(שהיא בדיוק בגיל של הקטנה וגם החברה הכי טובה שלה),
מתה מפחד מרופא שיניים ולא מסכימה בשום אופן ללכת.
ושוב לגמרי במקרה הרמה מעולה להנחתה.
"את לא מאמינה", אמרתי לקטנה, שנייה לפני שטיפסה לכיסא
"דיברתי עכשיו עם אביגיל, והיא אמרה לי שאליענה ממש מפחדת מרופא שיניים….
ויש לי רעיון מעולה…. מה דעתך שאני אצלם אותך על הכיסא
ונשלח לאליענה ואחרי הבדיקה שלך תתקשרי אליה
ותגידי לה איך היה ואם זה מפחיד או לא?"
וכך היה.
צילמתי.
שלחנו לאליענה (נחשו מי לחצה על כפתור ה SEND ממש ממש לבד?)
ובמשך שבוע הראנו את תמונת הגבורה על הכסא של רופאת השיניים
לכל הסבים, הסבתות, הדודים, הדודות, בני הדודים והקופאיות בסופרמרקט.
כי בתכל'ס לעלות לכסא הענק הזה מול כל המכשירים,
המסיכות, המקדחות והמכשירים הפולשניים, זה לגמרי מעשה אמיץ.
אז למה זה עבד?
מאחורי הסיפור הזה יש עקרון מאוד ברור,
שאפשר ללמוד וליישם בהרבה מאוד סיטואציות עם ילדים.
כדי לייצר אצל הילד חוויה חיובית והנאה,
אנחנו צריכים לתת לו שליטה, משמעות וחוויה טובה.
את כל המוצרים של WOWMOM פיתחנו בדיוק לפי העקרון הזה של משולש ההנאה.
ואנחנו מאמינות שמלימון אפשר לעשות לימונדה, ארטיק קרח וגם להוריד כתמים קשים בכיור.
אם גם אתן גיליתן שברוב הפעמים התשובה אצלכן (רק שלא תמיד יש מספיק אנרגיה וכוח לחפש אותה…)
הגעתן למקום הנכון.
אנחנו ב WOWMOM מאמינות שאמהות יודעות הכי טוב. לכל אחת מאיתנו יש כמה נצחונות מופלאים עם רעיונות פשוטים ואפקטיביים. דברים שגרמו לילדים שלנו לרוץ למקלחת, לסדר את החדר ולטעום קינואה. כבר הרבה זמן אנחנו אוספות את התורה שבעל-פה הזאת, ובמיילים הבאים (אתן מוזמנות להרשם ) ניתן לך בכל פעם רעיון קטן ממאגר גדול של פעולות פשוטות שמחוללות קסמים.
אנחנו מתחייבות שהרעיון יכבד את הילד
ואת אמא
ושהוא עבד לפחות פעם אחת
ודבר אחרון: כשאנחנו כותבות אמא, אנחנו מתכוונות במידה שווה גם לאבא.